הרב אבי וייס רוזן היקר

• בשם תלמידיך בגבעות בר חשוב לנו להוקיר לך תודה על עשור של התנדבות, התמדה, מסירות, השקעה ונתינה שאינה מובנת מאליה, זכינו להכיר איש עם מידות משובחות כגפן פורייה, מורה בנשמה, איש משפחה וערכים.
• פרשות השבוע שאתה מעביר לנו מעמיקות מאוד תוך התייחסות למקורות רבים ומגוונים, חיבור התוכן לאקטואליה והיסטוריה, חינוך, פנימיות האדם והתורה. למדנו ממך רבות על חשיבות הבחירה החופשית והטוב המוחלט. וכן על חשיבות שורשי היהדות ואהבת הארץ דרך דוגמא אישית ממשפחתך ודורותיה.
• בשם כל תלמידיך רצינו להודות על עשור מלא בלימוד והארה, קריאה במגילה אסתר כל שנה בחג פורים והגעה לחנוכות בית.

• "המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם", אני מביא מעט דבריו של רב הכללית מנחם לפקיבקר וכמו שאתה מזכה אותנו נזכה אותך בדבר תורה: על הקשר של הקב"ה עם התורה נאמר בזוהר- "אורייתא וקודשא- בריך הוא כולא חד." שפרושו התורה והקב"ה הם אחד. בפרשת השבוע כי תישא, רואים כי עשרת הדברות פותחים במילה אנכי, ע"פ הגמרא אנכי זה ראשי תיבות של המילים "אנא נפשי כתבית יהבית". שהמשמעות הפנימית של הדברים הינם: אני את נפשי כתבתי (בתורה)ונתתי אותה. הקב"ה נתן את עצמו בתוך התורה. אך למרות קשר זה של הקב"ה עם התורה הרי שהתאחדותם של בני ישראל עם הקב"ה היא עמוקה ונעלית יותר. חז"ל אומרים במדרש, ישראל קדמו לתורה. כאשר בפרשה משה רבינו נדרש להכריע בין מסירת נפשו עבור התורה, לבין מסירת נפשו עבור עם ישראל  אזי היות ו"צדיקים דומים לבוראם", התאחדותו עם ישראל עמוקה יותר מאשר התאחדותו עם התורה לכן הוא מסר את נפשו עבורם. ולכן  זהו תוכן בקשתו של משה רבינו אם תישא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". וזו בעצם שעתו היפה ביותר של משה שמוכן להקריב את מציאותו הקשורה עם התורה עבור יהודים אלו שחטאו ונמצאים בשפל המדרגה. מי ייתן ונשאב לכך השראה לאחדות ואכפתיות אחד כלפי השני.

• מאחלים לך יפוצו מעיינותיך חוצה-שפירושו:

      התורה היוצאת מהיכלו של משיח מבקשת לעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי: לקחת את הפנימיות שבפנימיות, את המקור הנובע מעצם האין שבפנימיות נשמות ישראל, ולהנחילו לכל אחד ואחד. אין כאן הפצה 'יבשה', מסירת מידע גרידא, אלא חשיפה והדלקה של נרות רבים – שיוכלו גם הם לחדש מתוכם, לייחד, לחשוף מעצמם מקור חיים.

• רצינו להודות על ההקשבה, ההשקעה והנתינה הנדיבה.
  נאמר על "כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו"
  משפט זה לא נאמר בתנ"ך אבל חז"ל למדו אותו מספר במדבר (פרק ג, פסוק א) שם התורה פותחת ואומרת: "ואלה תולדות משה ואהרן" ומפרטת רק את בניו של אהרון ואינה מזכירה את שמות ילדי משה, מכאן, שאף תלמידים נחשבים כבנים. (כך מסביר רש"י שם).

יישר כוח ותודה רבה! משפחת גבעות בר